פסק-דין בתיק עפ"ת 48378-09-12

פתח דבר:

1.         לפניי ערעור על הכרעת דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: " בית משפט קמא") , אשר ניתנה ביום 05/09/12, על ידי השופט שלמה בנג'ו בתיק תת"ע 4172-12-11.

2.         בית משפט קמא הרשיע את המערערת בעבירה לפי תקנה 71 (1) לתקנות התעבורה- תשכ"א 1961, זאת לאחר שמיעת ראיות הצדדים.

3.         הערעור מופנה כנגד הכרעת הדין ולחילופין גזר הדין.

ההליך בבית משפט קמא:

4.         המערערת הובאה לדין בגין עבירה שבוצעה ביום 04/07/11, בקריית מוצקין ברחוב כצנלסון 17. בכתב האישום נטען כי המערערת חנתה במקום שהפריע לתנועה. נטען עוד כי החניה הייתה על פני שטח מעטפה מסומנת על הכביש.

5.         כאמור, מדובר בדו"ח ברירת משפט בגין עבירה שבצדה נקבע קנס בסך 250 ש"ח. המערערת ביקשה להישפט, זומנה לדיון ובית משפט קמא שמע את ראיות הצדדים.

בית משפט קמא התייחס לעדותו של השוטר מר פרי יצחק שטען כי הוא הגיע למקום בעקבות קריאה והבחין ברכב המערערת חונה על המעטפת ומפריע לכניסה וליציאה של רכבים לבית משותף (בית פרטי).

6.         השוטר המשיך וטען כי רכב המערערת עמד על המעטפת ובדרך זו חסם את כניסת ויציאת הרכבים לשני הבתים המשותפים. בית משפט קמא קבע כי השוטר:

" העיד שניתן בקלות להבחין ב(מעטפת). בנוסף, העיד והדברים מקובלים ואמינים עליי, כי ניתן להיווכח בקלות, כי מדובר בכניסה לבתים, ומכאן הוכח בפניי מעל לכל ספק סביר עובדות כתב האישום. לשון אחר, אסור היה לנאשמת לעמוד במקום ולהפריע לכניסה ויציאה של העוברים והשבים". על יסוד כל אלה הרשיעה בימ"ש קמא בדין.

הערעור כאמור כנגד ההרשעה ולחילופין כנגד חומרת הדין.

.

טענות הצדדים:

7.         המערערת טוענת כי חניית רכבה לא הפריעה לכניסה וליציאה של כלי רכב לחניית הבתים המשופים ובטיעוניה בפניי הציגה תמונות של הזירה ואף סימנה מקום חנייתה שלא על פני המעטפת של הכניסה לבתים המשותפים, אלא לפניה, אך על פני מעטפה לחניית רכב.

8.         עוד טענה המערערת כי המדובר במעטפת דהויה, טענה שיש לה רגליים לכאורה כעולה מהתמונה שהוגשה על ידי המערערת במסגרת שמיעת הערעור.

9.         לדעת המערערת, היא לא ביצעה כל עבירה ויש לזכותה בדין.

10.        בא כוח המשיבה ביקש לדחות את הערעור.

בית משפט קמא שמע את הראיות והעדיף את עדות השוטר על פני עדות המערערת ולכן אין מקום להתערב בקביעות העובדתיות.

עוד טען בא כוח המשיבה כי ראוי שהתמונות יוגשו בפני בית משפט קמא ולא במסגרת הערעור.